פסק-דין בתיק ת"א 5183-07-10

תובענה כספית לתשלום סך 70,415 ש"ח בגין שירותי טיפול ותיקון שסיפקה התובעת לשני אוטובוסים בבעלות הנתבעת.

א.   ההליך והצדדים לו

1.   בין עיסוקיה של התובעת מתן שרותי מוסך לאוטובוסים מסוג "MAN". הנתבעת עוסקת במתן שרותי הסעה באמצעות כלי-רכב בבעלותה. בין הצדדים התקיים קשר עסקי רב שנים בגדרו סיפקה התובעת שרותי מוסך לרכבי הנתבעת.

2.   נטען שהתובעת סיפקה שרותי טיפול ותיקון לשני אוטובוסים של הנתבעת, מ.ר. 5577760 ו- 1558351, על-פי הזמנת הנתבעת (להלן השרותים). השרותים הללו ניתנו בשלושה מועדים החל באוקטובר 2009 וכלה במאי 2010. תמורת השרותים, שלאחר הפחתת זיכוי הסתכמה ב- 70,415 ש"ח ליום הגשת התביעה, לא שולמה. התובענה נסמכה על פניות בכתב ששיגרה הנתבעת להזמנת השרותים, על כרטיסי תיקון וחשבוניות שהונפקו לנתבעת בגין השרותים.

3.   אין חולק על בעלות הנתבעת באוטובוסים ועל כך שהתובעת סיפקה שרותי מוסך עבורם. עם זאת כפרה הנתבעת בחובתה לשלם את מחיר השרותים. בכתב-הגנה לאקוני שהנסתר בו רב על הנגלה נטען שהשרותים ניתנו במסגרת תקופת האחריות, שהשרותים שסופקו שונים מכפי המוסכם, שהנתבעת חויבה בידי התובעת בחיובי כפל וניזוקה עד כדי השבתת רכביה בשל אי-אספקת חלפים על-ידי התובעת. נטען עוד שהתביעה באה לעולם בשל עדות שמסר מנהל הנתבעת נגד התובעת בהליך אחר.

4.   עדי הצדדים מר עמוס מנחם המועסק אצל התובעת כמנהל שרות באזור הצפון (להלן מנחם) ומנהל הנתבעת ובעליה מר חסן אעלימה (להלן אעלימה) נשמעו ביום 15.11.2011. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צוין אחרת.

ב.   דיון והכרעה

דין התובענה להתקבל במלוא סכומה. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.   הנתבעת הודתה בביצוע התיקונים שנכללו בשרותים אך כפרה בקיומו של חוב בעטיים, זאת נוכח טענתה שהשרות ניתן במסגרת האחריות לאוטובוסים [ר' דברי בא-כוח הנתבעת, ע' 5 ש' 13-12]. אעלימה אישר שהנתבעת היא שערכה הזמנות תיקון שעל-יסודן ניתנו השרותים; הטיפול שעלותו עמדה על 61,823 ש"ח ושהחשבון בגינו מהווה את עיקר החוב קיבל את אישור ג'אסן, אחיו של עאלימה שהינו בעלים משותף בנתבעת ומנהל המוסך שלה [נספח א3 ל- ת/1 וע' 24-25 לפרוטוקול].

תצהיר אעלימה נסב בחלקו הארי על כך שבאוטובוס מ.ר. 5577760 התגלו תקלות בתיבת ההילוכים ("גיר") בהיקף ניכר שחרג מהרגיל, כל זאת בעת שהאוטובוס היה בחזקת בעליו המקורי, סמר טורס בע"מ, ממנו רכשה אותו הנתבעת (להלן סמר טורס). נטען שהתקלות אירעו בעת שאחריות היצרן לאוטובוס עמדה בעינה, ומאחר שהתובעת כשלה במתן פתרון לבעיה תוך תקופת האחריות אין בכוחה לחייב את הנתבעת בעלות תיקונים מאוחרים יותר שמקורם באותה בעיה עצמה. טענות אחרות שהועלו בתצהיר אעלימה, ואשר נסבו על קיזוז מעסקאות אחרות שבין הצדדים, נדחו על-הסף בהחלטה מיום 15.11.2011 מהיותן הרחבה של גדר המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי-הטענות - הרחבה שהתובעת התנגדה לה [ע' 6].

2.   בראיות הנתבעת לא הובא בדל ראיה שיבסס טענותיה ביחס לאוטובוס מ.ר. 1558351 ויבאר מדוע אין עליה לשאת בתשלום תמורת שרותים שניתנו בגינו, לפי הזמנתה, בסך 12,533 ש"ח ליום 2.11.2009 [נספחים ג1-ג3 ל- ת/1]. די בכך כדי לקבל את התביעה בסעיף זה במלואה. מכרטיס טיפולים שנסב על רכב זה עלה שתקופת אחריות כללית בגינו תמה ביום 16.3.2005 ואילו האחריות למערכת ההינע נגמרה שנה לאחר מכן. מכאן שבעת שבוצע בו הטיפול דנן חלה חובת התשלום במלואה על הנתבעת.

3.   נוכח הודאת הנתבעת בביצוע התיקונים שנכללו בשרותים ומיקוד ראיותיה בסוגיית חבותה לשלם לתובעת בעטיים שוב לא נדרשה התובעת להראות שסיפקה לנתבעת את השרותים ושהדבר נעשה לבקשתה של האחרונה ועל-פי הזמנתה. למעלה מן הצורך, הוכחו אלה בעדות מנחם ובנספחי תצהירו.

4.   כל טענות הנתבעת באשר לקיומה של אחריות תקפה שבחסותה ניתנו כביכול השרותים לאוטובוס מ.ר. 5577760 (להלן האוטובוס) התגלו כעורבא פרח. במה דברים אמורים?

(א)     בתצהירו הבהיר מנחם שתקופת אחריות כוללת לאוטובוס הסתיימה ביום 12.2.2008 ואילו אחריות ספציפית למערכת ההינע תמה ביום 12.2.2009, קודם למועד מתן השרותים מושא ההליך. שני המועדים צוינו שחור על-גבי לבן בכרטיס הטיפולים של הרכב [סע' 8 ונספח א2 ל- ת/1]. בעדותו הטעים מנחם שבמסגרת תפקידו וסמכויותיו הוא נדרש לבדיקת תקופות האחריות ומועדים הקשורים בהן [ע' 8].

הזמנות תיקון בחתימת הלקוח, כאלה שהומצאו לתובעת בידי הנתבעת ביחס לשרותים דנן [נספחים א3, ג3, ד3 ל- ת/1], מועברות אך ורק באותם מקרים בהם התיקון אינו במסגרת אחריות וללקוח ברור שחובת תשלום בגינו חלה עליו [ע' 9]. ביחס ללקוח כנתבעת, שבמסכת יחסיה עם התובעת מחויבת בגין תיקון רכביה באשראי, מהווה ההזמנה הכתובה שמועברת למוסך בחתימת הלקוח התחייבות לתשלום והוא אינו נדרש להמציא התחייבות נוספת [ע' 11-10]. הוכח שהנתבעת הוגדרה אצל התובעת כלקוחה המחויבת באשראי ולא במזומן, כך טופלה וכך נערכו מסמכי התיקון המתייחסים אליה [ע' 20-18, 24].

ניסיונותיה של הנתבעת לערער את תוכן עדותו של מנחם ואת המשמעות הנודעת למסמכים עליהם היא נסמכה לא צלחו. מצאתי את עדות מנחם סדורה, משכנעת וראויה לאמון. נוכח טיבן של השאלות השנויות במחלוקת מחד גיסא ועדות מנחם בעניינים הללו מאידך גיסא לא היה על התובעת להביא לעדות את מנהל המוסך מר מוטי פרטוש ואי-העדתו אינה חסר שפועל לחובת התובעת.

(ב)     הנתבעת ניסתה לקשור ללא הצלחה בין טיפולים קודמים באוטובוס שנעשו בפברואר ויוני 2009 [ נ/1, נ/2] לבין קיומה של בעיה ב"גיר" שהתובעת כשלה מלתקן, באופן שמאריך את תקופת האחריות ו"מותח" את גבולותיה עד למועד בו ניתנו לאוטובוס השרותים דנן.

ראשית, לשם ביסוס קשר כזה בין טיפול אחד למשנהו, לא כל שכן לביסוס טענה לתקלה חוזרת שלא טופלה כהלכה ולא תוקנה, נדרשת חוות-דעת מומחה שכן מדובר בטענה בעניין מובהק שבמומחיות. חוות-דעת כזו לא הובאה מטעמה של הנתבעת. שנית, בצדק הטעים מנחם שהכנסת הרכב למוסך התובעת לשם ביצוע מכלול טיפולים שביניהם נזכר גם טיפול ב"גיר" אינו מעיד בהכרח על קיומה של בעיה ב"גיר"; נ/1 ו- נ/2 עליהם הסתמכה הנתבעת אינם מלמדים הם כשלעצמם על קיומה של בעיה או תקלה כזו [ע' 21 ו-24]. אף כאן נדרשה חוות-דעת מומחה לתמיכת טענות הנתבעת. לבסוף, מנחם שלל את הקשר שביקשה הנתבעת ליצור בין טיפול באוטובוס בפברואר 2009 שבוצע בשלהי תקופת האחריות למערכת ההינע [ נ/2] לבין הטיפול ברכב בסוף אוגוסט אותה שנה [נספחי א1-א3 ל- ת/1] בהדגישו שרכב אינו עשוי לנסוע עם תקלה ב"גיר". על כן מן הנמנע שבעטיה של תקלה מפברואר שלא תוקנה כהלכה יובא האוטובוס למוסך חצי שנה לאחר מכן. מנחם הצביע על פער מהותי בין הטיפול שניתן לרכב בפברואר 2009 ועילתו לבין הטיפול המאוחר יותר שנדרש בשל כך שהאוטובוס הגיע למוסך בגרירה עקב תקלת "גיר" [ע' 22-21].

בהיעדר חוות-דעת מומחה לתמיכתן לא ניתן לשעות לטענות הנתבעת בכגון דא, שאף קיבלו מענה מניח את הדעת בעדותו של עד התובעת. עד הנתבעת אישר שהוא עצמו אינו מהנדס רכב [ע' 24] ומכאן שתצהירו אינו עשוי להוות תחליף לחוות-דעת מומחה.